כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה י״ז:ל״ט

מהדורה: כף החיים, יורה דעה, ירושלים תרצ"ו-תשי"ז

מקור שולחן ערוך, יורה דעה י״ז
1 דין השוחט בהמה המסוכנת למות. ובו ג' סעיפים: השוחט את הבריאה ולא פרכסה פי' שלא נתנענעה הרי זו מותרת אבל המסוכנת והוא כל שמעמידים אותה בגערה או במקל כל בו בשם הראב"ד ואינה עומדת אעפ"י שהיא אוכלת מאכל בריאות שחטה ולא פרכסה כלל הרי זו נבלה ולוקין עליה. ואם פרכסה הרי זו מותרת. וצריך שיהיה הפרכוס בסוף השחיטה ולמשוך עד אחר השחיטה תא"ו נט"ו ח"ג לדעת רש"י אבל בתחלתה אינו מועיל. כיצד הוא הפרכוס בבהמה דקה ובחיה גסה ודקה בין שפשטה ידה והחזירה או שפשטה רגלה אע"פ שלא החזירה או שכפפה רגלה בלבד הרי זה פרכוס ומותר אבל אם פשטה ידה ולא החזירתה הרי זו אסורה שאין זו אלא הוצאת נפש בלבד ובבהמה גסה אחד היד ואחד הרגל בין שפשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה הרי זה פירכוס ומותרת ואם לא פשטה לא יד ולא רגל ולא כפפה כלל הרי זו נבלה ובעוף אפילו לא רפרף פי' מענין כהרף עין אלא בעינו ולא כשכש פירוש נענע אלא בזנבו הרי זה פירכוס :
2 השוחט את המסוכנת בלילה ולא ידע אם פרכסה הרי זו ספק נבלה ואסורה:
3 גדולי החכמים לא היו אוכלים מבהמה שממהרים ושוחטים אותה כדי שלא תמות ואע"פ שפרכסה בסוף השחיטה. ודבר זה אין בו איסור אלא כל הרוצה להחמיר על עצמו בדבר זה הרי זה משובח:
פירוש כף החיים על שולחן ערוך יורה דעה י״ז:ל״ט
39 טל ואיתא בקידושין דף כ"א סוף ע"ב דהיתר אכילת בשר מסוכנת הוא דומה ממש להיתר אשת יפת תואר שלא דברה בהן התורה אלא כנגד יצה"ר ומוטב וכו' פי' דאם לא יתירו לו לשחוט המסוכנת לא יעמיד עצמו ויאכל אף אחר שתמות כמו דאמרינן ביפ"ת. עשרון שם. דר"ת שם. מ
40 טל חולה שהיא קרובה למסוכנת אין בזה אפי' מדת חסידות ומוכח הכי מהש"ס. תב"ש או' י"ד. מחב"ר או' ל"ד זב"צ או' ל"ד. ובס' ערוגת הבושם סוף או' א' כתב ומ"מ אי ידעינן שהיא חולה יש להחמיר בזה"ז כי הרופאים אומרים כולם בפה א' שיש סכנה לאכול מבהמה שהיא חולה וק"ל דחמירא סכנתא מאיסורא יעו"ש. דר"ת או' מ"ה. ועיין עוד באו' שאח"ז. מא
41 טל וכל הנאמר במסוכנת אינו רק אם אין בה שום חשש סכנה לאוכל מבשרה ע"כ בזמנינו זה אין לשחוט בהמה כזאת אם לא ע"פ רופא מומחה הממונה ע"ז ע"פ הממשלה יר"ה ולהשומע ינעם. קומץ או' ט' זב"צ או' ל"ב. מנ"י או' י"א. מב
42 טל ובהמה מסוכנת מותר לנוחרה כדי למכור הבשר לעכו"ם אם א"א לו בשחיטה. שו"ת פני אריה סי' ס"ה. מנ"י שם בליקוטי יוסף או' נ"ג. דר"ת או' מ"ג.